למהדורות ׳סידור השל״ה׳ והפירושים שבו

פירושי השל״ה על תהלים

זה למעלה ממאה שנה נפוץ ספר תהלים עם פירוש מבעל השל״ה, פירוש זה זכה לכעשרה מהדורות, לראשונה בנראה בצירוף לספר משפט צדק מרבי משה מזלאשין (וילנא תר”נ), ובצורה זו הופיעו רוב מהדורות הספר, בשנת תשכ״ט הגדיל הר״ר יצחק אייזיק בן רחל עדליס לעשות וההדיר בירושלים את הפירוש בסדר חדש באותיות מרובעות בספר בפני עצמו, שלא במצורף לתהלים, ללא כל פרטים על הספר, ובצורה זו הופיע מחדש לאחרונה.

סמוך להופעת המהדורה הנ״ל העירני מו״ר האדמו״ר רבי יואל מושקוביץ זצ״ל משאץ – ירושלים, שאין מקום לפירוש זה שלא בצמידות לספר תהלים, שהרי הוא מכיל אך ורק ביאור פשטני לפסוקים וביאורי מילים ע״פ פשט, ללא שום סממן מוסרי או דרושי. ומשעמד על כך הבחין שאין פירוש זה מתאים לבעל השל״ה, אשר ודאי שהיה מרחיב את פירושו בדרך מוסר דרוש וקבלה, כדרכו בשאר ספריו.

ברשות האדמו״ר הנ״ל היה ספר תהלים עתיק של אמו מירושת אבותיה, שנדפס באמשטרדם בשנת ׳תמימי׳ דרך [תק], ‘עם ב׳ פירושים מספיקים ונאים מלוקטים מספרים וסופרים חדושים ומוסרים בלשון קלילא…’, ועתה נדפס פעם שנית בכרך קטן להקל המשא לעוברי דרכים, בתכלית היופי…׳, וגילה להפתעתו כי הפירוש המיוחס לשל״ה מועתק כלשונו מספר תהילים זה, והינו פירוש המלות שהוא אחד משני המדורים שם, אלא שבמהדורה ההיא אין שום איזכור לבעלותו של השל״ה לפירוש, וכלל לא מופיע זהות המחבר או המלקט, ואף שם המהדיר לא נזכר בו. השערתו היתה כי הפירוש יוחס לשל״ה ע״י מדפיס או מו״ל מכיון שבתחילת הספר מופיע ׳סדר אמירת תהילים׳ הפותח ב׳כתב א״ז הגאון מוהר״ר ישעיה הורוויץ בספרו׳, ובגלל קטע זה מבעל השל״ה תלו המדפיסים עצמם באילן גדול להשביח מקחם, וייחסו את כל הפירוש לבעל השל״ה.

משבקשתי לברר פרטי מהדורת תהילים אמשטרדם משנת תק הנ״ל, גיליתי כי במקורה הרי היא חלק מסידור השל״ה מהדורה שניה שנדפס ׳במצות האפטרופסים באמשטרדם בדפוס ובבית יתמי המנוח כהר״ר שלמה כ״ץ זצ״ל פרופס מוכרי ספרים. בשנת שמע תפלה עדיך כל ב׳ש׳ר׳ יבאו לפ״ק׳ [תקב]. נראה כי החלו מלאכתם בשנת תק בהדפסת התהלים, ולאחר מכן השלימוה בהדפסת סידור השל״ה, כשהם מפיצים את התהילים גם כספר בפני עצמו.

מבדיקת המהדורה הראשונה של סידור השל״ה, שנדפסה גם היא באמשטרדם שנת וז׳ה׳ שע׳ר ה׳ש׳מ׳י׳ם׳ [תעז] לפ״ק, בדפוס אהרן די שלמה אנטוניס, מתברר שכבר למהדורה זו צורף תהלים זה עם שער נפרד משנת ׳ת׳ה׳ל׳ה׳ ל׳דוד א׳רו׳ממך [תעז] לפ״ק׳. בהקדמה לסידור מאת המביא לבית הדפוס ׳האלוף התורני… מוהר״ר אברהם דיין מק״ק פוזנן… נכד הגאון המחבר… זצ״ל׳, מציין שצירף אליו ׳תהלים ע״פ דקדוק אותיות ודקדוק נקודות ופירוש המילות מסומן למצוא כל איש את מבוקשו, ופירושים ומוסרים מלוקטים׳, ואינו מזכיר אף ברמז שייכות הביאורים לזקנו בעל השל״ה. כך גם נכתב בשער התהלים: ׳עם פירושים מספיקים ונאים מלוקטים מפי ספרים וסופרים ושאר חדושים ומוסרים בלשון קלילא… ומסומן פירוש המלות השייך לכל סימן וסימן כדי להבין לכל איש…׳. כן בהקדמתו לתהילים כותב: ׳באשר שכתב אא״ז בספרו הקדוש… כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים… בכן הדפסנו על פי הדקדוק… עם פירושי׳ נאים מפי ספרים וסופרים משני עבריהם מצד אחד פירוש מספיק מהודר וחדושים ומוסרים בלשון קלילא. ומצד שנית פירוש המלות…׳. הרי שפירושים אלו מלוקטים ואין כל קשר בינם לבין השל״ה.

תוך כדי בדיקת טפסים מסידור זה הגיע לידי טופס שנרשם בו ע״י הבעלים בגיליון הקדמת התהילים בשולי הפיסקא המתיחסת לפירוש הארוך: ׳פירוש תהלים חבור הבחור כה״ר משה ישראל די מירקדו נ״ע אשר הניח אחריו ברכה גם פירוש קהלת, ונדפס בא״ד שנת תביא לפ״ק׳. לאחר השוואה לספר הנ״ל מתברר שאכן ידיעה זו נכונה, והפירוש שם הוא הפירוש הארוך אשר שולב בשלמותו לתהלים שבשלהי סדור השל״ה במהדורתו הראשונה והשניה. אלא שהוסיפו עליו במדור נפרד פירוש מלות קצר מלוקט מרש״י, אבן עזרא, רד״ק ואחרים שיתכן שנלקח גם הוא מתהלים ישן, ופירוש מלות קצר זה הוא ש׳זכה׳ בדורות האחרונים על ידי מדפיסים שיכונה בשם ׳פירוש השל״ה׳, בעוד שלמעשה הינו ׳פירוש שבסדור השל״ה׳.

במהדורה השלישית של הסידור [דפוס צילום ממנה נפוץ היום] שההדירה הרה״ח ר׳ שעפטיל הורוויץ, צורף תהלים ללא כל פירוש, כך שהושמטו ממנו שני מדורי הפירושים, הן פירוש המלות ׳המיוחס׳ לבעל של”ה והן הפירוש הארוך שכאמור הנו מלוקט ע״י כה״ר משה ישראל די מירקאדו. בשלהי הקדמת המחבר לסידור צירף המהדיר ׳מודעא׳ שבה מספר שע״י ׳הרבה יגיעות וחיפוש מהרבה ספרים וברוב יועץ… הוגה היטב עד שעלו בפירוש הסידור לבד אלף ותמ״ז טעויות ויותר ה׳ יכפר. ומחמת הוצאות הדפוס כי רבו כבד הדבר להדפיס גם ספר התהלים, ואי״ה בזמן לא כביר יודפס גם ספר התהלים עם פי׳ הק׳ בתכלית ההידור והיופי׳. הרי שסבר המו״ל שפירושים אלו הן מבעל השל״ה, ויתכן שידו היתה בההדרת הפירוש בתור ׳פירוש השל״ה׳.

ב. הסידור ומחברי הפירושים הכלולים בו

משעמדנו על תעלולי מדפיסים בענין, בדקנו מעט גם את גוף הסידור ופירושיו, כשאנו משוים את שלשת מהדורות הסידור, משנת תעז, תקב, והמהדורה הנפוצה כיום בדפוס צילום, [מהדורת לעמברג או ורשא בתוספת ׳דרך החיים׳ להגר״י מליסא. משום מה לא בא זכרה ב׳בית עקד ספרים׳ וב׳אוצר הספרים׳]. מתברר שהמהדירים האחרונים דאגו ליצור רושם שהסידור על כל הפירושים והמנהגים שבו יצאו מתחת ידי השל״ה, וכלשונם בשער הספר: ׳שער השמים פירוש נאה על הסידור חיבור איש אלקי… בעהמ״ח ס׳ הקדוש שני לוחות הברית… / עם דקדוקי אותיות ודקדוק הנקודות בעיון גדול כפי הצואה של המחבר, הושענות, והגדה של פסח, ויוצרות, וסליחות, שיר היחוד עם פירוש, דינים וחדושי (!) והנהגות מספר הקדוש המחבר של״ה וזולת מה שהוסיף המחבר זצ״ל מחדש ומשאר גאוני עולם, ומשאר ספרי קודש, שכל אחד יבא על מקומו בשלום׳. במהדורה זו הושמטה הקדמת נכד המחבר המהדיר הראשון, בה מוסר פרטים על עריכת ותוכן הסידור, ומתוך עשרת ההסכמות שבדפוס הראשון צורפו רק הסכמות הב״ח והתויו״ט, ונוספה הסכמה חדשה למהדורה זו מהאדמו״ר רא״י [מסדיגורה] מיום כב אדר תרכה למהדיר הר״ר שעפטיל הורוויץ. המהדיר לא צירף שום הקדמה או פתח דבר על טיב עבודתו, והנוסח המקוצר של השער נותן מקום להבין שה’פירוש, דינים… [לקוחים] מספר הקדוש המחבר של״ה וזולת מה שהוסיף המחבר…’. וכמו כן מן ה׳מודעא׳ בדבר התיקונים ואי הדפסת ׳הפירוש הק” נוצר הרושם למעיין שכל הפירושים שבסידור מתח״י השל״ה יצאו.

אולם במהדורה הראשונה נזהר המהדיר נכד המחבר והבליט שכל ההוספות והנספחים שבסידור זה, מלבד פירוש התפילה, לוקטו על ידו מספרים שונים, וכלשונו בשער הספר: ׳שער השמים פירוש נאה על הסידור… אשר איזן וחיקר וחיבר… שני לוחות הברית… / ע״פ הדקדוק אותיות… כפי הצואה של המחבר, ותיקון שבת עם פי׳ המשניות ופרשיות והושענות מערבות עם פירוש, והגדה של פסח, ופרקים ויוצרות וסליחות ושיר היחוד עם פירוש, ותהלים עם פירושים ומוסרים מלוקטים ומעמדות ופרק שירה, וספר ברית אברהם, ודינים וחידושי דינים והנהגות מספר הקדוש של המחבר שני לוחות הברית וזולת זה מה שהוסיף המחבר זצ״ל מחדש, ומשאר גאוני עולם, ותפילות ותחינות ובקשות חשובות מן המחבר ומספרו של״ה ומשאר ספרי קודש…׳. בניסוח זה בולטת ביותר העובדה שחלק מן המעלות שבסידור, דהיינו פירושי ההושענות מערבית ויוצרות וסליחות ושיר היחוד והתהלים אינם משוייכים לשל״ה, ורק מוזכר שבהתאם לצוואתו נדפס הסידור בדקדוק וצורפו אליו דינים וחידושי דינים והנהגות מספר השל״ה ומשאר גאונים, וכן תפילות ובקשות מספר של״ה ושאר ספרי קודש. וכלשון השער נכתב גם בהקדמת נכד המחבר לסידור, ואין מהצורך להעתיקו כאן.

ובסיום הסידור, לפני שער התהלים, הבהיר יותר עובדה זו: ׳סליק פירש(!) של ברית מילה וסליק כל פירוש דיוצרות שנתחברו ע״י האלופי׳ אשר שמם נודע בשערים האחד מהר״ר צבי בן מהר״ר חנוך הנקרא בפי כל רבי הירש רבי זונדלש, והשני הר״ר מרדכי בר אברהם כ״ץ אשכנזי מלובלין שנקרא בפי בל רבי מרדכי קפלמנס׳. פירוש זה נדפס בסידור תפלות מכל השנה עם הגש״פ והושענות ויוצרות וסליחות וכו׳ בלובלין שלא. ולאחר מבן בקראקא שנז ושסו, ראה בבן יעקב ובגנזי ישראל עמ׳ 54. וכן נדפסו ה׳יוצרות׳ לבדן עם ׳פירש(!)׳ זה בקראקא שנב. עקב נדירות ספרים אלו לא עלה בידי להשוותן עם הסידור, ונראה מסגנון פירושי הסידור, שביאורי התפלות הארוכים המכילים דרושים נכבדים בקבלה ובמוסר הן מהשל״ה ואילו ביאורי היוצרות ושאר פירושי הסידור שעל אדני הפשט הוטבעו נלקחו מהסידור הנ״ל.

יתכן והשמטת הקדמת הנכד וההודעה שבסיום הסידור, על ידי מהדירי הסידור בהוצאתו השניה, גרמה למהדיר השלישי לחשוב שכל הסידור הינו מעשה ידי השל״ה, והביאתו לחזק יותר רושם זה על ידי שער הספר המקוצר שבמהדורתו.

ג. המהדורה השניה ו’הוספותיה

כאן המקום להשוות בין המהדורה הראשונה של הסידור לשניה, כבר בשער המהדורה השניה מספר המו״ל: ׳וכאשר ראינו שכמה בעלי תריסין תלו בו זייניהון אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים ה״ה אנשי שם גאוני ארץ הרב מהו״רר יואל סירקיש אב״ד קראקא. ומהו״רר יעקב אב״ד דק״ק לובלין ומהו״רר ליפמן בעל תוספות יו״ט ועוד כמה וכמה כאשר יראה הרואה בדפוס הראשון שנדפס ע״י נכד הרב המחבר. ולמפורסמים אין צריך ראיה. ולכן לא רצינו להאריך לחזור ולדפוס ההסכמות הנ״ל. ונדפס בתוספות מרובה בתכלית היופי ותקון המעוות שנפל בראשונים. למאות ולאלפים. כאשר עיני כל תחזינה במישרים׳. ואכן המתבונן במהדורה השניה יראה כי העיקרון של ׳לא רצינו להאריך׳ הנחה את המו״ל בעבודתו, שהרי מלבד השמטת עשרת ההסכמות שבדפוס הראשון עליה הוא מספר, [דהיינו מלבד השלשה הנזכרים, הסכימו גם רבי אברהם אשכנזי אב״ד לבוב, רבי משה רבי מענדלש אב״ד פוזנא, רבי יהושע אב״ד קראקא, רבי נפתלי כ״ץ בעל סמיכת חכמים, רבי גבריאל ברבי יהודה ליב מקראקא, רבי אברהם ברבי יודא אב״ד אמ״ד, רבי שלמה אאיליון, והסכמת בני הישיבה בפוזנא ה״ה רבי חיים במהור״ר יוסף דיין ובן ישיבה, רבי אברהם בלא״א משה ראש זצ״ל דיין וב״י, רבי משה בלא״א מוהר״ר יצחק הנקרא ר׳ משה ישעי׳ דיין וב״י, רבי מאיר בה״ר יחיאל פישל כ״ץ זצל״ה מגלוגא אב״ד מלובזענץ חד מב״י, רבי אליקים געץ בלא״א מוהר״ר מרדכי ז״ל ת״ה מקראקא דיין וב״י], הושמטו גם הקדמתו הארוכה של נכד המחבר שבה חומר רב בעל חשיבות בעניני הסידור והמהדיר ז״ל, והקדמתו הנ״ל לפירושי התהילים. כן קוצרה צואת המחבר [השל״ה] לבניו בעניני הדפסת הסידור, ודברי הפתיחה לצוואה מהמו״ל הושמטו.

גם גוף הפירושים עברו עריכה, במקומות רבים נתקנו שיבושי דפוס, והושלמו משפטים שנראו למהדיר כקטועים. לעומת זאת קוצר הפירוש במקומות רבים, והושמטו ביאורים לפסוקים שונים, כנראה כדי שיעלה בידם להקטין את ממדיו הגדולים של הסידור, מה שהקשה על השימוש בו, ולהופכו לסידור בגודל מוקטן ונוח. שינויים רבים אלו מצויים כמעט בכל עמוד ואין כאן המקום לפורטם. נציין רק שהושמטו ענינים שלמים, כגון סליחות שתקן השל״ה לאומרן בשבעת ימי אבילות, וכן בקשות ותפילות שונות, כגון תפילת אבות על בנים ולפרנסה, שנדפסו בסיום סדר מעמדות.

המהדיר במהדורה השלישית, אם כי היתה לפניו המהדורה הראשונה, שכן הדפיס על פיה את הסכמת הב״ח והתויו״ט, בכל זאת בחר להדפיס על פי המהדורה ה׳מתוקנת׳ על כל קיצוציה ושינויה, ומהדורתו זו זכתה להתקבל בדורנו וצולמה מספר פעמים ויד הכל ממשמשת בה. והיה מהראוי לההדיר מחדש את הסידור המלא, על פי מהדורתו הראשונה. [אולם יש לציין שהיו למראה עיני טפסים מהמהדורה הראשונה של הסידור, ובאחד מהם שלטה כנראה יד הצנזור, שכן הודפסו בה בסדר מחדש בהשמטת עניני עכו״ם, דפים בודדים במקומות שונים בסידור, כגון דפים יג ופח מספר תהילים. ויש להזהר לההדיר על פי עותק מושלם].

ד. פירושים על תהלים מצאצאי השל׳״ה

המהדיר הראשון של הסידור רבי אברהם הלוי הורוויץ דיין בפוזנא, הוסיף לפירוש הארוך על תהלים [לרמ״י די מירקדו] במספר מקומות מפירושי זקנו הגאון רבי שעפטל זצ״ל בעל ווי העמודים [בן השל״ה] מפי השמועה ומכתבי ידו, מבנו אבי המהדיר ה״ה הגאון רבי ישעיה השני אב״ד פרנקפורט ופוזנא, מאחיו רבי שעפטל אב״ד ווילעהן, וכן מדברי עצמו. פירושים אלו – שהם הזיקה היחידה בין השל״ה לפירוש – הושמטו במהדורה השניה שכאמור מתיימרת להיות ׳בתוספות מרובה׳. ובעקבות זה הושמטו גם בכל המהדורות של הפירוש שיוחס כאמור בטעות להשל״ה.

מתוך הקדמת המהדיר הנ״ל (שכאמור אינה במהדורות המצויות בידינו) מעניין לצטט מספר משפטים על חשיבות הסידור: ׳… שזכה אא״ז הגאון גדול זצ״ל להכנס לתוך הפרדס… וזכה להסתפח בנחלת ה׳ בעה״ק ירושלים תוב״ב מקום מה נורא זה שער השמים, וישב שם במערה ועסק בדברים העומדים ברומה של עולם והקים עמוד העבודה שבלב זו תפלה שחיבר שם, ובכל הדברות והאמירות וצוואות אשר ציוה לבניו ולזרעו אחריו בצו וזירוז מיד ולדורותם להוציא לאור מלאכת הקודש להדפיס את הסידור עם פירוש, יותר מאשר ציוה על הספר הקדוש ספר שני לוחות הברית, באשר הספר של״ה לא עשה רק לבניו ולזרעו אחריו בדרך צוואה בעלמא להיות לו לזכרון, ועל הסידור הזה כתב אא״ז המחבר זצ׳״ל בצוואה שלו: למען ה׳ גוזר אני בתוקף ציווי למען ה׳ שיתפשטו בכל תפוצות ישראל כדי שיהיה לי חלק בכל תפוצות ישראל…׳.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.